#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנד. 1 שטר מתנה דלא כתיב ביה שכ&quot;מ הוא אומר שכ&quot;מ הייתי והם אומרים בריא היה, על מי מוטלת חובת ההוכחה?<p dir=""rtl"">ומה היא ההוכחה?</p>"	"לר' יעקב הנכסים בחזקתו והמוציא מחברו עליו הראיה, ר' נתן אומר אם הוא עכשיו שכ&quot;מ עליהם להביא ראיה ואם הוא עכשיו ברי עליו להביא ראיה.<p dir=""rtl"">במשנה נחלקו ר&quot;מ אמר שעליו להביא ראיה וכר' נתן (וכשהוא עכשיו בריא). חכ&quot;א המוציא מחברו עליו הראיה, רב הונא ורבה אמרו ראיה בעדים וכר' יעקב, רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרו ראיה בקיום השטר דמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו {ולר&quot;מ אין צריך} ואם מקיימו הנכסים בחזקתם כר' נתן. </p><p dir=""rtl"">בתחילה ר' יוחנן אמר ראיה בעדים ור&quot;ל בקיום השטר ולמסקנא להיפך ר' יוחנן סובר בקיום השטר ור&quot;ל בעדים, עוד סבר ר' יוחנן כדעת שמואל דיש להפך את המשנה, לחכמים עליו להביא ראיה דמודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו, ולר&quot;מ המוציא מחברו עליו הראיה.</p>"	בבא בתרא קנד.		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנד. 2 מעשה באחד שמכר בנכסי אביו ובאו בני משפחה וערערו לומר קטן היה, האם מותר לפתוח את הקבר לבדוק אם הוא גדול ומדוע? <p dir=""rtl"">על מי מוטלת חובת ההוכחה שהיה מעונין לפתוח לבדוק, הלקוחות או בני המשפחה?</p>"	"שאלו את ר&quot;ע ואסר להם לפתוח שאין רשאים לנוולו ועוד שסימנים עשויים להשתנות לאחר מיתה.<p dir=""rtl"">למסקנת הסוגיא [לדעת רבנן] הנכסים בחזקת הלקוחות {דאם בחזקת בני משפחה, הלקוחות רשאים לנוולו שהרי נתנו לו זוזי, אלא שעדין קיים הטעם של סימנים עשויים להשתנות לאחר מיתה}, לר&quot;י דמודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו, אף לר&quot;ל דס&quot;ל נכסים בחזקת הבעלים הראשון, הכי אין טענת קטן טענה דחזקה אין העדים חותמים על השטר אלא אם כן נעשה בגדול [ובתחילת הסוגיא שסברה דלר&quot;י הנכסים בחזקת נותן, אמר שאף בטענת קטן על המשפחה להביא ראיה].</p>"	בבא בתרא קנד.		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנד. 3 לסוגיתנו (כשיש ויכוח אם ש&quot;מ היה) מודה בשטר שכתבו האם צריך לקיימו? (וכיצד פסקו הראשונים בדין זה?)	"במשנה בכתובות נחלקו גבי עדים שאמרו פסולים היינו דלר&quot;מ אין צריך לקיימו ולחכמים צריך, לרב יהודה אמר שמואל וכן סובר ר' יוחנן יש להפך את הגרסא ולר&quot;מ צריך ולחכמים אין צריך. במשנתנו כשיש ויכוח אם שכ&quot;מ או בריא, י&quot;א שנחלקו ר&quot;מ וחכמים בצריך לקיימו ולר&quot;י יש להפך כנ&quot;ל, וי&quot;א דלא בזה פליגי. משנת בר קפרא גבי אומר שטר פסים וכד' אינו נאמן דאין צריך לקיימו. <p dir=""rtl"">מוכח בגמרא דיש לפסוק כחכמים ודלא כר&quot;מ. (לרשב&quot;ם הלכה כר' יוחנן וכשמואל דאין צריך לקיימו, לר&quot;י ור&quot;ח והרמב&quot;ם אין הלכה כר' יוחנן אלא כרב נחמן בכתובות שפוסק דצריך לקיימו, וכן פסק בשו&quot;ע.)</p>"	בבא בתרא קנד.		ט'
